עמוד הבית
עמוד הבית

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

עמוד הבית
גלישה
ציוד סנובורד
הרפתקאות
אקדמיה
כללי
 וידאו 
 חדשות 
 סקירת אתרים 
 ספקי חופשות 
 לוח יד שניה 
 לינקים 
ראשי > מידע סנובורד כללי
שתף  
General תרבות האקסטרים

גלישה, סנובורד וסקיטבורד, הענפים המובילים של ספורט האקסטרים, שונים מאוד זה מזה ובכל זאת דומים להפליא. הם מציעים יותר מפעילות גופנית גרידא ולעיתים קרובות אפילו מגדירים עבור העוסקים בהם אורח חים מסוים ומחברים אותם למערכת מטרות ואפילו ערכים קולקטיביות. לא משנה באיזה מדינה אתה נוחת, יהיה לך קל בהרבה לדבר עם גולש גלים או גולש סנובורד מאשר עם סתם עוד אדם ברחוב. הערכה של הגולשים/מחליקים מענפים שונים אחד לשני היא כנה ואמיתית, והרצון המשותף ליהנות תוך דחיפה עצמית לקצה גבול היכולת מחבר בין כולם. לא משנה על איזה קרש אתה רוכב או באיזו סביבה אתה גולש, היצירתיות של התחום, החופש שהוא מסמל והאג'נדה התרבותית שלו נכנסים ישר אל תוך הלב.

גלישת הגלים היתה במקור ענף ספורט יחודי לאצולה הפולינזית, ונחשבת גם כיום לאימא של כל ספורט האקסטרים הנעשה על קרשים (BOARDING SPORTS). בתחילת שנות ה-50 הגיעה הגלישה לארה"ב והתקבלה ברכה על ידי תושבי קליפורניה, שנחשבת עד היום למרכז העולמי שלה. הגלישה הפכה להיות להיט, הגולשים הפכו להיות סלבריטאים וכל קליפורניה התמלאה במסיבות חוף מוטרפות, סרטי גלישה ואפילו להקות גלישה, שהמפורסמת בהן היתה, כמובן, ה"ביץ' בויז" (שלמעשה לא גלשו כל). התחום התפתח בצורה מהירה, החל מהחומרים שימשו לגלשן ועד לכוכבי גלישה כגון פיל אדוארדס ונט יאנג שנתנו את הקצב. באותה תקופה החל להתפתח סגנון לבוש אופיני לגולשים, שבמידה רבה נשאר פופולארי גם היום - מכנסי גלישה וחולצות צבעוניות או פרחוניות.
בשנות ה-60 המאוחרות החלו כמה גולשים מסנטה ברברה, ארה"ב, לגלוש על קרשים עם גלגלים. הם עשו זאת בשביל להרוג את הזמן כשלא היו גלים, ולא תיארו לעצמם שהמצאה המוזרה הזו עתידה לכבוש את העולם. הסקיטבורד התפתח בתחילה כגימיק משונה ושימש בעיקר לתחרויות מהירות וסלום, עד שבתחילת שנות ה-70 ירדה קרנו פלאים והוא כמעט ונעלם.
גלישת הגלים, לעומת זאת, לא עצרה לרגע. הגולשים החלו לחפש את גלי הענק ופתחו צוהר לעולם של גלישת צינורות מדהימה, שהביאה השראה לספורטאי אקסטרים בכל רחבי הכדור. במקביל להתפתחות הגלישה בתנאים קיצונים ושינוים אחרים בחברה האמריקאית, החל להשתנות גם הטעם האומנותי של הגולשים, שאימצו את מוזיקת הרוק הפסיכדלית של שנות ה-70. אם בתחילת שנות ה60 הגלישה היתה הסמל של ה"קול", הרי שבשנות ה-70 הפכה התמונה לקיצונית וצבעונית בהרבה, הגלישה הפכה אגרסיבית ומהירה יותר והמוזיקה העלתה את הטמפו בהתאם.
בשנת 1963 בנה טום סימס, סקיטר מושבע ובעליה לעתיד של חברת סימס האגדית, יצור כלאים מוזר שמטרתו היתה לדמות גלישה על סקיטבורד וגלשני גלים, בהבדל קטן – הוא רצה לעשות זאת על גבי שלג. סימס היה אז בכיתה ח', כך שהסנובורד הראשון בעולם נבנה בסדנת המלאכה של בית הספר בו למד. למרות החיבור המתבקש בין הספורט הלבן לשאר ענפי ספורט האקסטרים, באותם ימים לא התקימה זיקה של מש והסנובורדיסטים הראשונים הושפעו מעולם הסקי בלבד.
 
לקראת סוף שנות ה-70 החל הפאנק האנגלי להתחב על צעירי קליפורניה. אנשי האקסטרים היו הראשונים שחצו את הקוים והתמכרו לסגנון המוזיקלי האנרכיסטי, שהיה רועש, חסר גבולות וכנה מאוד. גולשים ענקים כמו כריסטיאן פלטשר החלו לשים בסרטיהם מוזיקת מטאל מהירה, שהתאימה לסגנון הגלישה האגרסיבי והמוטרף. אחת מלהקות הגלישה הפופולריות של כל הזמנים, ה"רד הוט צ'ילי פרס", החלה להתגבש וליצור סגנון יחודי, שהושפע רבות מטעמם של הגולשים באותה תקופה - פאנק ורוק.
הירידה בפופולאריות של הסקיטבורד בשנות ה-70 היתה, בדיעבד, הדבר הטוב ביותר שקרה לו. בשנות ה-80 המוקדמות עבר הענף תהליך התנתקות מתרבות הגלישה הכלית ואומץ על ידי חבורה של פאנקיסטים מקליפורניה, שהיתה ידועה בשם DOGTOWN. החברה האלה לקחו את הסקיטבורד מהמדרכות והחלו לנסות אותו בריכות השחיה הריקות בשכונה (את חלקן הם רוקנו בעצמם כשהדירים היו בחופשה). התרגילים שפותחו שם הושפעו במידה ניכרת מאלה של גלישת הגלים, אך תוך זמן קצר החלו להתגבש תרגילים יחודים, דומים לאלה אותם אנו מכירים כיום. הענף חזר לצמיחה תוך כדי השתלבות בתרבות ה"פאנק" של שנות השמונים, תרבות שפרחה בקליפורניה עם להקות כמו ה"רמונס", ה"בלאק פלאג" ועוד.
בשנות ה-90 הסקיטבורד ירד שוב, במקביל לסדקים החדשים בסצנת הפאנק שינתה תדמית במהירות. הפאנק הפך לאופנה וחדר למינסטרים, מה שגרם לו להתפרק מנשקו ולהפוך לסגנון קליט ועדין יותר, דבר שהוביל לגויעתו זמן קצר לאחר מכן. באותן שנים החל הראפ לצבור פופולאריות, וכסגנון מוזיקלי שצמח מן הרחוב זכה להצלחה יחסית אצל הסקיטרים, שהתחברו במהירות לסגנון החלקלק של הראפרים. הרחובות התמלאו בסקיטרים לבושים בגדים רחבים (באגיס), והראפ הפך לפס הקול הרשמי של סרטי הגלישה. המוזיקה החדשה התחבה בעיקר על החבר'ה מהצד המזרחי (ניו-יורק), אולם במהרה כבשה גם את החוף המערבי.
עולם גלישת הגלים לא נשאר אדיש והראפ הפך לכוס התה של גולשים רבים, בהבדל משמעותי אחד: הסקיטבורד נעשה בעיקר בערים גדולות ומחובר לצעירים, בעוד שהגלישה מפוזרת על פני של מוקדים גיאוגרפים ועל חוביה נמנים גולשים מטוח גילאים מגון. כל, קל הרבה יותר לזהות את המגמות התרבותיות בסקיטבורד, למרות שגולשי הגלים מושפעים בעצם מאותם דברים מש.
הסנובורד אמנם התפתח אחרון, אך כיום הוא הענף הגדול מבין השלושה. תנופת התפתחות החלה לקראת סוף שנות ה70, כשטום סימס, גיק ברטון ודמיטריך מילוביץ, כל אחד בדרכו, פיתחו את הבורדים ה"אמיתים" הראשונים. בתחילת שנות השמונים שלטו ברטון וסימס שליטה בלתי מעורערת בענף. ברטון הושפע בעיקר מגולשי הסקי, הן מבחינה ספורטיבית והן מבחינה תרבותית, ויצר ציוד אופיני לגלישה אלפינית. סימס, שהגיע מרקע של סקיטבורד, לקח את הסנובורדינג לכיון הפריסטיל, הסגנון הדומינטי יותר היום.
סימס ראה את הפוטנציאל הטמון בסנובורד מבחינה מסחרית וספורטיבית ויצר את הלינק המתבקש בין סקיטרים מופרעים, שכבר שלטו ברזי האירים, לבין עולם השלג. הגולשים מצאו בשלג את המהירויות והגובה עליהם חלמו כל השנים בהן שכשכו בים, ומאמצע שנות ה- 80 החלה נהירה של כישרונות מעולם הסקיטבורד אל עבר עולם הסנובורד. תנועות סקיטבורד אופיניות כמו גראבים, 360 מעלות למיניהם ופיקים, הפכו להיות מרכיב קבוע בתפריט היומי של סנובורדרים בכל העולם. עולם הסקיטבורד אימץ את הסנובורד ליבו וזה החזיר לו אהבה.
ומה קורה היום? בשנים האחרונות הסקיטבורד, הגלישה והסנובורד הפכו לענפים ענקים ולגיטימים לחלוטין. אם עד לפני עשור סבל גולש האקסטרים מסטיגמה של צעיר מופרע, אחד שלא עושה שום דבר עם עצמו חוץ מלגלוש, הרי שהיום לא תוכלו לזהות גולש אלא אם הוא יבוא ויאמר לכם את זה בפנים. עברו הימים בהם דוין פיטרס ירק על טוני הוק בתחרת סאו סט ואמר לו: "זה פאנק, ילדון", או הרגעים הקסומים בהם שון פאלמר השתכר והלך מכות בתחרויות סנובורד. ענפי גלישת האסטרים מכילים אנשים שונים וסגנונות שונים -  פאנק, ראפ, ג'אז (כריס פסטרס הוא סקיטר מקצועי ונגן ג'אז לא רע בכל), אנשי עסקים, מתמטיקאים, שחקנים (שון פן) ועוד. כל שהספורט גדל כך התרחב גם היצע התרבותי שלו, מנו כולנו נהנים היום.

מאת: שי גיטרמן, מגזין אדרנלין
www.adrenalin.co.il

 

 
צור קשר  |   מי אנחנו  |   שלח למכור  |   הפוך לדף הבית
© כל הזכויות שמורות לסקי-פס סקי וסנובורד בע"מ
Designed by Studio Arava    ZOD מערכות מידע בע"מ