עמוד הבית
עמוד הבית

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

עמוד הבית
גלישה
ציוד סנובורד
הרפתקאות
אקדמיה
כללי
 וידאו 
 חדשות 
 סקירת אתרים 
 ספקי חופשות 
 לוח יד שניה 
 לינקים 
ראשי > מידע סנובורד כללי
שתף  
General השעות העליזות

המסלול נסגר, הסקי נגמר, החשיכה כבר יורדת ומרחבי טבעת הבידור ההיקפית של אתר הסקי עולות צהלות ראשונות. זהו האפרה-סקי, השעות העליזות של המדרונות המושלגים, הזמן שבו נשמעת יריית הפתיחה של בילויי הלילה, והיא בדרך כלל נשמעת כפעמון הברמנים המבשר את פתיחת החגיגות. אלכוהול וסקי, צמד חמד שמקומיים ותיירים כאחד יודעים להעריך. אחרי הכול, מה כבר אפשר לעשות כשבחוץ הטמפרטורות צונחות אל מתחת לאפס, הדרכים קפואות וחלקלקות והסקי תם? לשתות כמובן. למעשה, השאלה המרכזית היא מה לשתות? התשובה היא פונקציה של טעם אישי, אבל בכדי שלא תפספסו פנינות שיכר מקומיות, דאגנו לרכז לכם כאן כמה אופציות, בהתאם לאזורי הסקי המרכזיים של אירופה.

הפלונטר הצרפתי
אכן מדובר בקשר סבוך בין המקומיים, האלכוהול שלהם, וההיצע שהוא מעבר לכל דימיון. כידוע, בצרפת היין נשפך כמים ואם אתם כבר באזור סבואה, אז כדאי להתענג על היינות הלבנים של האזור, כמו מריניאן (Marignan) אחד מהגידולים של וין דה סבואה, יקב קטן ליד אגם למן. בשנים האחרונות יצא גם שמן של הבירות המקומיות, העושות שימוש במים המינרלים הנפלאים שמבעבעים במאות מעיינות סביב האלפים. בירה אחת שכזאת שלא כדאי לפספס היא ה- Mont Blanc שמספרים עליה שהיא מהטובות שיש לצרפת להציע.

בעיירות טין ו-ואל ד'יזר, ובעיירות נוספות הנמצאות באזור Haute Savoie בצרפת, מגישים עד היום משקה אלכוהולי בשם LA VIPERINE (המשקה אינו חוקי כיום, אז אל תחפשו אותו בסופרמרקטים...) אשר מופק מצמח בר שגדל באזור, הנוצר בשילוב עם מים מהאגמים המקומיים. תחילת הסיפור היא לפני מאות שנים, כאשר במהלך החורף, התושבים של אזור הוט-סבואה ההררי, היו מבודדים לגמרי מהערים הגדולות, והיו צריכים להעביר את  החורף כשהם מסתמכים אך ורק על מזון ושתייה מתוצרת עצמית. המשקה הספציפי הזה מופק מצמח שגדל בתנאים הקשים הללו ואשר מפיקים ממנו אלכוהול באחוז מאוד גבוה, בשילוב עם מי השלגים שקופאים באגמים. את המשקה ניתן למצוא עדיין בחנויות מקומיות בעיירות באזור, וגם בחלק מהמסעדות.

את ה-  Viperine מוכרים בתוך בקבוקים המעוטרים בציורים שונים, בדיוק כמו בתקופה בה הומצא המשקה ונשות הכפר היו מעטרות את הקנקנים בהם הוא היה נשמר.ועכשיו,לחלק היותר מדהים בסיפור-בתוך הבקבוק נמצא לא פחות מנחש אמיתי (!!!) מת אמנם.. (מזכיר קצת את הטקילה עם התולעת, רק הרבה יותר דוחה...) אשר לטענת המקומיים, נותן למשקה צבע ירוק יותר וטעם מיוחד יותר.רק נזכיר שוב  שהמשקה, עם הוא בלי הנחש, עשוי מאלכוהול לא חוקי, אז חישבו פעמיים לפני שאתם מנסים.

הקפאין האיטלקי
הגולש באיטליה יפגוש לא רק יינות איטלקים מצוינים באתרי הגלישה, אלא כמה משקאות שקשה לשכוח או להתאושש מהם. הגראפה, כך נראה, משחקת תפקיד מרכזי באתרי סקי. לא רק שהיא המשקה האלכוהולי החזק באיטליה, אלא גם שהאיטלקים בסגנונם החביב, מצאו לה שימוש חברתי ובידורי כאחד. משקה כזה הוא ה"גרולה", ערבוב מלא מרץ של גראפה משובחת וקפה, הרי בכל זאת מדובר בארץ שבה הקפה הוא מהטובים בעולם. מקורו של המשקה הוא מאזור Valle d’Aosta שם הוא מוגש בגביע עץ בעל מספר פיות הנע בין 4 ל- 8. הגרולה הוא למעשה המקבילה של מקטרת השלום של ילידי אמריקה. את המשקה המכיל מינונים שונים של אספרסו, גראפה ולעתים תוספות כמו סוכר, תבלינים וליקרים אחרים, מחממים היטב ולפני ההגשה מציתים אותו למשך דקה ולאחריה נאטם הכלי במכסה ייחודי.
כשיוגש הגרולה לשולחן, יטעם ממנו אחד המסובים מאחת הפיות ויעביר אותו הלאה – לכל לוגם פיה. אין דבר טוב מזה (תלוי כמובן במינון הגראפה..) מלהפשיר את הקרח בין יושבי השולחן. המקומיים יודעים לספר שהשילוב בין אלכוהול לקפה ממריץ ומשחרר כאחד וגם מצוין לשרירים תפוסים.

אבל גראפה ממשיכה לשחק תפקיד במשקאות נוספים של אתרי סקי איטלקים. בעיירה צ'רוויניה אשר באיטליה, כמו גם בעיירות סביבה, נהוג לשתות גראפה עם פירות יער. פירות היער גדלים במקום, ומשמשים באופן כזה שבתוך קנקן גדול מוזגים שני שליש גראפה ושליש פירות יער, ועם מצקת מעבירים את התכולה לכוסות באותו היחס. פירות היער שמושרים בגראפה זמן רב סופגים את האלכוהול לתוכם, ואת המשקה נהוג לשתות בלגימה אחת- גם הנוזלים וגם הפירות, אותם גם לועסים מעט בפה לפני הבליעה. התוצאה היא משקה אלכוהולי חזק מאוד, מר ומתוק. זאת בשל העובדה שפירות היער משנים את טעמם ממתוק לערבוב של מתוק ומר, בשל הגראפה, אך אחרי לגימה של כוס כזאת במסעדה, ניתן לצאת לקור המקפיא בחוץ גם ללא מעיל, ועדיין להרגיש חמימות..

לא רק שניצל
לאוסטרים השנאפס הוא כמו צמחי הבוגונביליה לטורקים – כמעט כל אחד מגדל לו מזקקה ביתית בחצר האחורית. השנאפס הוא למעשה תוצר זיקוק של יין פירות, שהומתק. להכנת שנאפס אמיתי לוקחים בדרך כלל פרי, מתסיסים אותו ומזקקים את היין שנוצר. לאחר מכן מוסיפים סוכר ומבקבקים. אנחנו למשל, ממליצים לגולשים בחבל טירול, לנצל יום סופה ולבקר במזקקת השנאפס של משפחת ארבר, תמורת 3.5 יורו תקבלו סיור עם טעימות שישכיב אתכם לנוח גם אם לא תרצו.
אם השנאפס הוא הדז'סטיף הלאומי של האוסטרים, הרי את שאר הזמן הם מוציאים בשתיית בירות. להיות באוסטריה מבלי לטעום את התוצרת המקומית זה כמו להגיע לאתר סקי ולא לגלוש! הנה למשל ה- Gasser Dark Beer שהיא בירה נפלאה, בעלת ארומות של חציר (כן, כן) והיא ניחנת בסיומת מרירה ונעימה. ובל נשכח את ה- Gosser, מבשלת בירה מצוינת שמעניקה חוויית שתייה קלילה.
הפסקת צהריים באתר סקי אוסטרי היא לא הפסקת צהריים ראויה אם אין בה שתיית יין חם.  ה- Gluhwein האוסטרי הוא יין חם אדום (לא תמיד מאיכות טובה) המוגש עם תבלינים. לעתים ישלוט בו הקינמון ואז מתבקשת פיסת שטרודל שתלווה אותו, אף אחד לא יעיר לכם גם אם תשתו קנקן שלם לבד.
אם ביין אוסטרי חשקה נפשכם אנחנו נמליץ על ה- Trokenbeerenauslese האציל, או על יינות הענב המקומי, גרונר ולטינר, ששמם יצא למרחוק.

הסוד השוויצרי
רק אחוז אחד מיינות שווייץ זוכה לחלחל אל מחוץ לארץ השעונים והשוקולד, למה? פשוט כי המקומיים שותים את כל השאר. האזרח השוויצי צורך מידי שנה 42 ליטר יין וכמעט כולם מיצור מקומי. סיבה נוספת לאלמוניותם של היינות השוויצרים היא איכותם, אל תצפו כאן ליינות גדולים, אבל בתור יין שולחני קליל וזול הם עושים היטב את העבודה ובראש מובילים ה- DOLE האדום וה – FENDANT הלבן. רוב היינות הטובים מגיעים מעמק Lavaux שנמצא מזרחית מאגם ז'נבה והזנים החמים הם הומיין, קורנלין והז'והניסברג.
מעבר ליין המקומי, נוהגים התושבים בעיירות הסקי הציוריות להגיש משקה שעושה שימוש בגאווה המקומית – השוקולד. המשקה, שמורכב מקקאו עם רום הוא קלאסיקה חורפית מחממת ומתוקה, שמסבירה גם למה הספיקו המקומיים, ב- 800 שנות שלום, כל כך מעט...

 
צור קשר  |   מי אנחנו  |   שלח למכור  |   הפוך לדף הבית
© כל הזכויות שמורות לסקי-פס סקי וסנובורד בע"מ
Designed by Studio Arava    ZOD מערכות מידע בע"מ